תיאטרון ליטלון, הלאומי

תיאטרון ליטלטון

התיאטרון הלאומי

הוא אולם תיאטרון בלונדון שמופיע ב‑British Theatre. גלו הצגות קרובות

מידע שימושי להתמצאות במקום ותובנות להזמנת כרטיסים לפני הביקור שלכם. התיאטרון ליטלון הוא תיאטרון פרוסצניום המציע מרחב קונבנציונלי בזמן שהוא מצטיין באיכות הראייה והאקוסטיקה שלו. אין בו עמודים המפריעים לעין

מעקות מעגל או מכשולים מוכרים אחרים

וניתן לראות ולשמוע כמעט באותה מידה טוב מכל אחד מ־890 מושביו. בניגוד לרוב התיאטראות המסורתיים

לתיאטרון ליטלון יש פרוסצניום ניתן להתאמה. אתם יכולים להפוך את הבמה לבמה פתוחה מצדה הקדמי; להוסיף במה נוספת; או ליצור בור לתזמורת עבור עד 20 מוזיקאים. אף מושב לא רחוק יותר ממקום הפיקוד של השחקן מאשר המרחק מהשורה הראשונה של מעגל השמלות בהרבה תיאטראות ישנים וגדולים. המושבים ממוקמים בקומה הקרקע

והמעגל מגיע לגישה משלו במעלית ומדרגות

ברמה מעל. יש בר באזורי הכניסה בכל קומה. תיאטרון ליטלון נקרא על שמו של אוליבר ליטלון

ויסקונט צ'נדוס

שהוריו היו מהמקדמים המנסים הראשונים של התיאטרון הלאומי

והיה יו״ר הראשון שלו. (רחוב ווטרלו) 1

4

26

59

68

76

139

168

171

172

176

188

243

341

521

RV1

X68 היו הראשונים להגיע לכרטיסים הטובים ביותר

הצעות בלעדיות וחדשות אחרונות מווסט אנד.

The Lyttelton is a proscenium theatre

conventional in its basic shape though not in the excellence of its sightlines and acoustics. There are no eye-blocking pillars

circle rails

or other familiar hazards and you can see and hear almost equally well from each of its 890 seats. Unlike most traditional theatres

the Lyttelton has an adjustable proscenium. You can make it into an open-end stage; add a forestage; or create an orchestra pit for up to 20 musicians. No seat is further away

here

from the actor's point of command than the distance from the front row of the dress circle in many older

larger theatres. The stalls are on the ground floor

with the circle reached via its own lift and stairs

on the level above. There is a bar in the foyers on each floor. The Lyttelton Theatre was named after Oliver Lyttelton

Viscount Chandos

whose parents were among the earliest effective campaigners for the National Theatre and who was himself its first chairman.